ולפתע מתפזרים העננים וקרני אור זך ונעים מאירים את האפילה מאור הלבנה.
בחיים ישנם זמנים של "לילה". אנו חשים כמי שמגששים באפילה, אין קרן אור.
ואז, מבליח אור הירח - המאור הקטן שנברא "לממשלת הלילה", לזמנים חשוכים.
וכוחה של הארה זו, שבוקעת מבעד לערפילים החשוכים, להפוך את שגרת החולין האפרורית ל"מועד". כי אין שמחה גדולה יותר ואין מועד נחשב יותר מאשר מציאת קרן אור המסלקת את החושך.
באמת, התיאור הנ"ל לא מדוייק. ולאמיתו של דבר - זו לא השמחה שמגיעה כתוצאה מכך שהחושך והעלטה נמוגו מפני קרן האור. אלא להיפך: השמחה היא הכוח שממוסס את החושך, שמסלק את העלטה ומאפשר לנו למצוא קרן אור.
השמחה היא המנוע שהופך את המצב משגרה חשוכה בה אנו מגששים באפילה, ל"מועד" מואר ושמח! וכשיהודי מתהלך כסומא בארובה, נבוך מול אתגרי החיים, מתקשה להבין מה הצעד הבא כי הכל "חשוך" ואין אור בקצה המנהרה - יש באמתחתו כוח אדיר שהקב"ה 'התקין' והנגיש לכל יהודי, באמצעותו ניתן לנפץ את המסך העבה, ולהפוך את החושך המציק למועד מואר.
הנה המקור המפורש לכך:
בפרק התהלים המופלא, פרק קד - "ברכי נפשי את השם", שאנו מוסיפים בתפילת ראשי חודשים, יש פסוק המתייחס אל הירח: "עשה ירח למועדים, שמש ידע מבואו".
הירח נעשה עבור מועדים (ואכן, כל החגים והמועדים בלוח השנה תלויים בקידוש החודש).
אבל שימו לב למה שמסתתר בפסוק ומלמד, שהדרך להפוך את 'זמן-הירח' (לילות חשוכים, ממשלת הלילה) מאפילה למועד - היא על ידי השמחה.
הביטו אל סופי התיבות של המילים "עשה ירח למועדים שמש". האותיות: ה' ח' מ' ש'. ובהיפוך?
נכון! אם רוצים להפוך את העלטה, את זמן הירח, למועד - הכוח שמאפשר (תמיד! לכל יהודי בכל מצב!) לבצע היפוך דרמטי שכזה, הוא על ידי ש'מ'ח'ה'.
עבדו את השם בשמחה!
וגדול כוחה של שמחה, להאיר את החשיכה, למצוא את "הירח" ולהפוך את עלטת החושך - למועדים.
אם כן, אל תאמרו רק "מועדים לשמחה". אימרו מעתה גם 'להיפך': "שמחה למועדים"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה