בפעם הראשונה - מבקשים: "וְהַרְחִיקֵנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע"
ובפעם השניה - מתפללים: "שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים. מֵאָדָם רָע, וּמֵחָבֵר רָע..".
האם זו כפילות? האם פעמיים מתפללים ומבקשים את אותה הבקשה? מה בכל זאת ההבדל?
לא ולא. אין זה אותו "אדם רע" ואותו "חבר רע", שאליו מתכוונים בשתי ברכות סמוכות אלו.
שימו לב:
בפעם הראשונה, מדובר על חלק אינטגרלי מברכות השחר של המתפלל עצמו.
האחרונה מבין ט"ו הברכות, מתחילה ב"ברוך" ומסתיימת ב"ברוך".
תחילתה של הברכה-אחריתא היא: "הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי" - - ואין מפסיקים כאן, ואף הזולת לא עונה 'אמן' בנקודה זו. אלא ממשיכים מיד: "וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ... שֶׁתַּרְגִּילֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ" וכו'. זו ברכה שאנו מבקשים בה בקשות חשובות הקשורות לאישיותנו, לדמות שהיא אנחנו. המתפלל, המברך, מבקש כאן בקשות המשרטטות את דמותו ואישיותו.
אם כן, בפעם הראשונה המתפלל מבקש: "והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע"; בניסוח מלא, אנו פונים לריבון העולמים ומבקשים - אנא השם יתברך, הרחק נא אותי, שלא אהיה חלילה "אדם רע", שלא אהיה "חבר רע"! הבקשה מבטאת את השאיפה שלי להיות אדם טוב וחבר טוב לעמיתיי. והברכה מסתיימת: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַגּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל".
כעת, הגיע הזמן גם לבקש ולהתפלל - להינצל מסביבה רעה. ואנו מתחננים: "וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים. מֵאָדָם רָע, וּמֵחָבֵר רָע, וּמִשָּׁכֵן רָע..." - כאן אנו בהחלט מתכוונים לכך, שנזכה לפגוש סביבנו ולהיות בקשר אך ורק עם חברים טובים, שלא ניתקל ב"אדם רע" או "שכן רע" העשוי לבקש את רעתנו.
אז כאשר הננו מברכים - בל נשכח כי זוהי הצהרה, המחייבת אותנו לעמוד אחר שאיפתנו.
קודם כל להיות בעצמנו "אדם טוב" ו"חבר טוב" ו"שכן טוב".
וביחד עם זה, כחלק מבנייננו האישי, לשאוף גם לחיות בסביבה טובה שבה אין "אדם רע, חבר רע ושכן רע".
שנזכה!
